בראשית, פרק י״ט, פסוק כ״ח

אברהם נושא את מבטו ממקום גבוה כדי לבדוק אם ניצלו הערים בזכות עשרה צדיקים, או מתוך הבנה שאין עוד טעם להתפלל על רשעתן. כאשר הוא וַיַּשְׁקֵף עַל־פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל־כׇּל־פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר, אזור ים המלח, מתגלה לעיניו באורח פלאי חורבן מוחלט במקום שבו הייתה קודם פריחה. הוא וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, עשן סמיך וכבד של אש וגופרית הבוקע ממעמקי האדמה ההפוכה, בעוצמה המזכירה כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן, חפירה גדולה ויוקדת המעידה כי המקום נשרף כליל. עם זאת, עשן זה, הקשור בשורשו לקטורת הקורבנות, טומן בחובו גם ממד רוחני של כפרה ותיקון לחוטאים.