הבת הַבְּכִירָה יולדת בן וקוראת לו מוֹאָב, שם שמשמעותו היא מֵאָב או מזרע האב. קריאת שם כה חושפני נועדה אמנם להצהיר על כוונתה הטהורה להקים זרע מתוך מחשבה שגויה שהעולם נחרב, אך היא גם מבטאת חוסר צניעות ופרסום של העבירה, שבגללם ה' התיר לישראל לצער את העם המואבי בעתיד. התורה מדגישה כי הוּא אֲבִי־מוֹאָב כדי ללמד ששושלת האומה מתחילה מילד זה בלבד, והמואבים הם צאצאיו הביולוגיים הישירים של הבן. המילים עַד־הַיּוֹם מציינות שהעם המואבי שמר על ייחודו ולא התערב באומות אחרות עד לתקופת כתיבת הדברים בימי משה רבנו.
בראשית, פרק י״ט, פסוק ל״ז
פרשת וירא
וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.