בראשית, פרק י״ט, פסוק ל״ו

ההתעברות המיידית של שתי הבנות מביאה ראשונה היא חריגה, ויש המסבירים שכדי להבטיח אותה הן קרעו את בתוליהן במו ידיהן טרם המעשה. העובדה כי וַתַּהֲרֶיןָ מיד, ועוד מזרעו של אדם שיכור, נתפסת כהשגחה נסית המעידה על טוהר כוונתן להעמיד צאצאים, ולכן משלב זה הן חדלו לשכב עמו. הציון כי ההיריון היה מֵאֲבִיהֶן נושא גוון של גנאי ורומז לתאווה נסתרת מצדו של לוט, בניגוד למניע לשם שמים של בנותיו. בזכות מניע טהור זה זכו הבנות שצאצאיותיהן ישתלבו בשושלת בית דוד, אף על פי שהיה פער בצניעותן שהשפיע לימים על יחסו של ה' לאומות שיצאו מהן.