בראשית, פרק י״ט, פסוק י״ב

שני שליחי ה' משתתפים יחד באופן פעיל בהצלה, וכאשר וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט את השאלה עֹד מִי לְךָ פֹה, הם מבקשים לברר אם יש לו קרובים נוספים בעיר, או שמא זו תוכחה שנועדה להשתיק את ניסיונותיו ללמד סנגוריה על אנשי סדום. הם מאיצים בו לאסוף את משפחתו, חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, בלשון הכללה שנועדה לכלול גם את נכדיו, את חתניו שהיו אהובים עליו כבנים, או בנים ממש שנותרו מאחור. בזכות צדקתו של לוט והכנסת האורחים שלו, הותר לו לקחת עמו גם את וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר, כלומר את כל רכושו ובהמותיו. ההוראה הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם מבהירה שעליו להימלט לא רק מסדום עצמה, אלא מכל המרחב שנידון להשמדה.