בראשית, פרק י״ט, פסוק ז׳

לוט מתייצב מול המון העם הזועם של סדום וַיֹּאמַר להם דברי פיוס ותחינה כדי לשכך את חמתם. הוא מכנה אותם אַחַי כדי לעורר בהם תחושת קרבה ושכנות טובה, ומבקש אַל־נָא, כלומר בבקשה מכם, שלא תָּרֵעוּ ותוותרו על כוונתכם הרעה. בניסיונו להגן על אורחיו, לוט פונה למניעים השונים של ההמון ומסביר כי האנשים באו רק למצוא מחסה בביתו ולא לנצל את משאבי העיר. לכן, אם אנשי סדום מבקשים להעניש על עצם הפרת חוקי העיר, לוט מציע לקחת את האחריות על עצמו ולהעביר את הפגיעה אל בנותיו, שכן האורחים כלל לא היו מודעים לאיסור המקומי על הכנסת אורחים.