בראשית, פרק י״ט, פסוק כ״ד

ה' ובית דינו השמימי הסכימו יחד על גזר הדין, ובתחילה וַיהוָה הִמְטִיר מטר רגיל עם עלות השחר כדי להעניק להם הזדמנות אחרונה לתשובה. משלא שבו מדרכם, נהפך המטר באוויר לפורענות קשה עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה, והונחת עליהם עונש נצחי של גָּפְרִית וָאֵשׁ המשנה את סדרי בראשית. הכפילות בפסוק המציינת כי החורבן בא מֵאֵת יְהוָה היא סגנון מקראי המדגיש כי הגזרה יצאה ישירות מהשכינה, גם אם העונש בוצע בפועל על ידי מלאך. ההדגשה כי העונש ירד מִן הַשָּׁמַיִם שוללת לחלוטין אפשרות של אסון טבע שעלה מבטן הארץ, וממחישה כיצד המרום משמש מקור לטובה עבור צדיקים ולחורבן אלוקי ישיר עבור הרשעים.