בראשית, פרק י״ט, פסוק ל״א

מתוך משבר קיומי ורצון טהור להציל את האנושות, פונה הַבְּכִירָה, האחות הגדולה שיזמה את המהלך, אֶל־הַצְּעִירָה שחששה מן המעשה. היא חוששת כי מאחר שאָבִינוּ זָקֵן הוא עלול לאבד את כוחו להוליד, ואין לו יכולת פיזית או כלכלית לנדוד ולחפש עבורן חתנים. בנוסף, היא סבורה כי וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ, בין משום שהניחה שכל העולם נחרב באש ורק הם שרדו, ובין משום שהבינה שאיש באזור לא ירצה להתחתן עם פליטות מסדום. משום כך, אין אדם שיסכים לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל־הָאָרֶץ בברית נישואין מכובדת ורשמית. כדי להבטיח את המשכיות החיים הן נאלצות לטשטש את חושי אביהן ביין, פעולה שנעשתה לשם שמים ובזכותה זכו להעמיד את שושלת בית דוד, הגם שהיא מלמדת כי מוטב היה להתפלל לה' ולא לפעול מתוך ייאוש.