בראשית, פרק י״ט, פסוק ד׳

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ האורחים לשנת הלילה, מיהרו תושבי המקום להגיע אל ביתו של לוט כדי להענישו על שהפר את חוקי העיר האוסרים על אירוח. הכפילות וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם באה ללמד שלא היה מדובר בקומץ מתפרעים, אלא באזרחים הרשמיים של העיר המממשים את רשעותם המוחלטת, והם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת כבמצור מלחמתי כדי למנוע כל דרך מילוט. ההמון הקיף את כל שכבות הגיל, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, מציאות המעידה על קלקול חברתי עמוק שבו האכזריות נתפסת כנורמה מקובלת שאיש אינו מתנגד לה. תיאור זה, שלפיו הגיע כָּל הָעָם מִקָּצֶה, מלמד כי גם מי שלא נכח פיזית באירוע נחשב אשם בשל שתיקתו, ובכך הוכח סופית כי לא קיימים בסדום אפילו עשרה צדיקים ודינה נחרץ.