בראשית, פרק י״ט, פסוק ל״ז

שמתם לב פעם כמה כוח יש למילים שאנחנו בוחרים להגיד? הבת הגדולה של לוט ילדה בן וקראה לו מוֹאָב. המשמעות של השם היא "מֵאָב", כלומר מהאבא. היא בחרה בשם מאוד ישיר ומפורש שמכריז בפני כולם ממי התינוק נולד. אחותה הצעירה, לעומת זאת, בחרה לבן שלה שם הרבה יותר עדין. מכיוון שה' מאוד אוהב שאנחנו מדברים בשפה נקייה ומכובדת, הוא לא שכח זאת. שנים רבות אחר כך, ה' העניק הגנה מוחלטת לעם של האחות הצעירה, ואילו כלפי המואבים היחס היה פחות מגן. התורה מוסיפה וכותבת הוּא אֲבִי־מוֹאָב, כדי ללמד אותנו שכאשר ה' מקים עם חדש, העם והארץ נקראים על שם האדם שהתחיל את השושלת, ולכן הם נקראים מואב ולא על שם לוט. המילים עַד־הַיּוֹם מספרות לנו שהעם המואבי שמר על המשפחה שלו ולא התערבב עם עמים אחרים, ממש עד התקופה שבה משה רבנו כתב את התורה.