קרה לכם פעם ששמעתם שם של אדם והרגשתם שהשם הזה מספר עליו סיפור שלם? לאחר תקופה מאוד מורכבת ומבלבלת במשפחה של לוט, בתו הצעירה יולדת בן. היא מחליטה לקרוא לו בֶּן־עַמִּ֑י, שם שמורכב מהמילים "בן מתוך העם שלי". היא בחרה בשם הזה כי היא רצתה להדגיש שהתינוק נולד מתוך המשפחה שלה, והיא הייתה גאה בכך שלא התחתנה עם אף אחד מהאנשים הרשעים שגרו באותו אזור.
הבת הצעירה הייתה הרבה יותר עדינה וצנועה מאחותה הגדולה. בזמן שאחותה הגדולה בחרה לבנה שם שחושף בצורה מאוד בולטת את הסוד המשפחתי שלהן, הצעירה השתמשה בשפה נקייה ומכובדת יותר. בגלל שהיא הקפידה כל כך על מילים עדינות, היא זכתה לשכר מיוחד לדורות. הרבה שנים אחר כך, כשבני ישראל הלכו במדבר, ה' ציווה על משה לא להתגרות ולא להפריע כלל לאומה שיצאה מאותו תינוק, אומת בני עמון.
התורה משתמשת במילה גַם כדי ללמד אותנו שלמרות שהאחות הצעירה נגררה אחרי אחותה הגדולה ופחות רצתה להשתתף בתוכנית שלהן, ה' השגיח עליה וגם היא זכתה ללדת בן. המילים עַד־הַיּֽוֹם מגלות לנו משהו מיוחד על ההיסטוריה של העם הזה. בניגוד לעמים אחרים בעולם שהתפזרו, גלו או שינו את שמם, בני עמון שמרו על השם ועל הזהות שלהם ברצף במשך שנים ארוכות מאוד. אך לצערנו, הם שמרו לא רק על השם אלא גם על ההתנהגות הלא טובה שהאימהות שלהם ספגו בעיר סדום. האופי הזה עבר אליהם, ובהמשך ההיסטוריה הם התנהגו באכזריות אל בני ישראל ולא הסכימו לתת להם אפילו לחם ומים כשהיו בדרך.