יצא לכם פעם לעמוד על מקום ממש גבוה ולנסות לראות משהו שנמצא רחוק מאוד? אברהם אבינו עומד רחוק, ונושא את העיניים שלו אל עבר אזור ים המלח. פעם המקום הזה היה מלא חיים ופריחה, אבל עכשיו אברהם רואה משהו אחר לגמרי.
התורה מספרת שאברהם וַיַּשְׁקֵף למטה. המילה הזו מתארת מבט שמגיע ממקום גבוה אל מקום נמוך. בדרך נס, בזכות זה שעמד במקום קדוש ולמרות המרחק העצום, אברהם מצליח לראות מה קורה שם. אברהם הסתכל כדי לבדוק אם אולי בכל זאת נמצאו עשרה אנשים צדיקים שבזכותם העיר ניצלה. אבל כשהוא הביט אל אֶרֶץ הַכִּכָּר, שזה האזור של ים המלח, הוא ראה שהערים חרבו.
במקום עיר, הוא ראה עשן סמיך וכבד עולה מהאדמה. התורה קוראת לעשן הזה קִיטֹר, מילה שדומה לקטורת שמעלה עשן. העשן היה כל כך כבד, עד שהוא נראה כמו עשן של כִּבְשָׁן. כבשן הוא בור ענק שבו מדליקים אש חזקה וקבועה כדי להכין כלי חרס או חומרי בנייה. ההשוואה הזו מלמדת אותנו עד כמה השריפה הייתה גדולה וחזקה, ושהאזור כולו עלה באש ולא נותר ממנו דבר.