קרה לכם פעם שניצלתם מצרה רק בזכות חבר טוב או בן משפחה שהיה לצידכם? זה בדיוק מה שקרה ללוט. כאשר העיר סדום נחרבה בגלל המעשים הרעים של תושביה, לוט חולץ משם ברגע האחרון. האמת היא שלוט לא היה צדיק גדול מספיק כדי להינצל בזכות עצמו, אבל ה' החליט להציל אותו בזכות דודו, אברהם.
התורה מספרת לנו שבאותו רגע קשה וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־אַבְרָהָם. ה' זכר שלוט עזר לאברהם בעבר, כאשר שמר על הסוד שלו במצרים ולא גילה ששרה היא אשתו, למרות שזה היה מסוכן. בגלל שלוט גילה נאמנות ושמר על אברהם, ה' שמר על לוט.
ההצלה הזו הייתה נס גדול, כי לוט לא מיהר לברוח. לכן כתוב שהוא הוצא מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה וכן בַּהֲפֹךְ את הערים. כלומר, ההרס כבר התחיל, וה' ממש שלף אותו מתוך הסכנה עצמה. אולי תופתעו לראות שהתורה מדברת על הערים אֲשֶׁר־יָשַׁב בָּהֵן לוט בלשון רבים, הרי הוא גר רק בעיר אחת, סדום. הסיבה לכך היא שזו פשוט צורת הדיבור הרגילה בתנ"ך, והכוונה היא שהוא גר באחת מהערים שהיו באותו אזור.