בראשית, פרק ג׳, פסוק ט״ז

העונש שהוטל על האישה פועל במידה כנגד מידה למעשיה, ומשמש כתיקון הכרחי המבטיח את המשכיות המין האנושי. ה' קובע הַרְבָּה אַרְבֶּה כדי להדגיש קושי מתמשך שיתבטא במושג עִצְּבוֹנֵךְ, הכולל את הסבל הפיזי הנשי, העמל הנפשי וצער גידול הילדים. בנוסף, וְהֵרֹנֵךְ יהפוך לתהליך ארוך וכבד שיגיע לשיאו כאשר בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, מתוך כאבי לידה עזים ודאגה מתמדת. למרות החשש הטבעי מסבל זה, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, שכן ה' הטביע באישה כמיהה עזה ותלות רגשית בבעלה המונעות ממנה להתרחק ממנו. לבסוף, בניגוד לשוויון ששרר לפני החטא, נקבע כי וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ, כך שהבעל יהפוך למוביל ולשולט במערכת היחסים הזוגית.