תשובתו של האדם משקפת שבר רוחני ואובדן הקשר הישיר עם ה', כאשר הוא תופס את קול צעדיו באופן פיזי ואומר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן. הוא מוסיף וָאִירָא בניסיון להציג יראת כבוד טבעית מפני השכינה, אך למעשה מסגיר בכך את אימתו ואשמתו של נאשם העומד לפני שופט. אף על פי שכבר כיסה את ערוותו בעלים, הוא מכריז כִּי עֵירֹם אָנֹכִי משום ששאר גופו נותר חשוף, והידיעה החדשה של הרע עוררה בו בושה ופחד מפני הצד האפל שבו. במילים וָאֵחָבֵא הוא מנסה להסיח את הדעת ממעשה האכילה אל עצם ההסתתרות, אך מבלי שהתכוון לכך, דווקא תירוץ זה מספק לה' את קצה החוט שיאלץ אותו להודות בחטא.
בראשית, פרק ג׳, פסוק י׳
פרשת בראשית
וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.