בראשית, פרק ג׳, פסוק י״ח

ההרמוניה בין האדם לטבע נשברה, ובמקום מזון המצוי בשפע וללא מאמץ, האדמה דורשת כעת יגיעה מתמדת. מעתה, וְקוֹץ וְדַרְדַּר, שהם צמחי בר עוקצניים המעכבים את האדם, היא תַּצְמִיחַ לָךְ, בין אם תיוותר שוממה ובין אם ייזרעו בה זרעים איכותיים. כתוצאה מהריחוק מגן עדן, וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, ובמקום פירות מתוקים וזמינים תזונתך תתבסס על דגנים הדורשים תהליך מתיש של דישה וטחינה. ירידה זו לתזונה הדומה למזון הבהמות נועדה להכניע את ליבו של האדם לאחר החטא, אך העמל המפרך שבהפרדת התבואה מן הקוצים משמש עבורו גם מסלול מעשי של תיקון, זיכוך עצמי והפרדת הטוב מן הרע.