האדם מודה במעשהו אך מתחמק מקבלת אחריות ישירה, ומגלגל את האשמה על סביבתו. באומרו הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הוא מאשים במקביל את האשה שיזמה את החטא ואת ה' שנתן לו אותה, תוך כפיות טובה על העזר שהוענק לו. לצד זאת, ייתכן שהאדם באמת סמך לחלוטין על האשה שה' נתן לו מתוך תחושת שוויון ואמון, ולא העלה בדעתו שתגיש לו דבר מזיק או שקבלת הפרי מידיה אסורה. למרות הניסיונות להצטדק, דבריו נחתמים במילה וָאֹכֵל, המהווה הודאה אישית ומפורשת בחטא. התחמקות זו מונעת תשובה כנה ומובילה לניכור כפול של האדם מבוראו ומאשתו.
בראשית, פרק ג׳, פסוק י״ב
פרשת בראשית
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.