פניית ה' אל האשה בשאלה מַה־זֹּאת עָשִׂית אינה נובעת מחוסר ידיעה, אלא מבטאת תוכחה וזעזוע ממעשיה במטרה לעורר אותה לווידוי ולתשובה. אף שהציווי המקורי ניתן לפני בריאתה, היא נדרשת לתת דין משום שהייתה אז חלק מגוף האדם, וכן על כך שהחטיאה אותו. בתגובתה מודה האשה במעשה אך מנסה להצטדק ולהעביר את האחריות באומרה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל. היא מסבירה שהנחש פיתה אותה באמצעות הטעיה שכלית והסרת הפחד מפני העונש, וטוענת שחטאה בשוגג כקורבן לעורמה. עם זאת, היא אינה מבינה שעצם ההקשבה לעצת המסית והיכנעות לדברי החנופה שלו הן עיקר עוונה.
בראשית, פרק ג׳, פסוק י״ג
פרשת בראשית
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.