יצא לכם פעם לחשוב כמה קל פשוט לגשת למטבח ולקחת משהו טעים לאכול? כשהאדם יצא מגן עדן, המציאות השתנתה לגמרי. במקום טבע מדהים שמצמיח פירות מתוקים מעצמו וללא שום מאמץ, האדמה הפכה לקשה יותר. מעכשיו, אם האדם לא יעבוד קשה, האדמה תצמיח רק צמחי בר חסרי תועלת. אפילו כשהוא יזרע זרעים טובים של ירקות, יגדלו ביניהם וְקוֹץ וְדַרְדַּר, שהם צמחים דוקרים ומפריעים שמזיקים ליבול. המילים תַּצְמִיחַ לָךְ מסבירות שהאדמה כבר לא תיתן את האוכל שלה בקלות ובשפע.
בנוסף, נאמר לאדם וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. במקום לאכול פירות מוכנים ועסיסיים מהעץ, התזונה של בני האדם תהיה מבוססת מעתה על תבואה וחיטה שגדלים בשדה. כדי להכין מהם לחם, צריך לעבוד המון: לקצור, לטחון, ללוש ולאפות. בהתחלה, האדם הראשון היה עצוב מאוד ואפילו בכה, כי הוא פחד שהוא יצטרך לאכול עשב פשוט ממש כמו חיות השדה והבהמות. אבל לעבודה הקשה הזו יש גם מטרה טובה וחשובה. כשאנחנו עובדים באדמה, מפרידים את הקוצים מהחיטה ומתאמצים, אנחנו לומדים סבלנות. אנחנו לומדים איך לעשות עבודה פנימית בתוך עצמנו, להבדיל בין הטוב לרע ולתקן את העולם צעד אחר צעד.