קרה לכם פעם שהייתם צריכים לבחור אם להקשיב לחבר קרוב או לכלל ברור שההורים קבעו? לפעמים זו בחירה ממש לא פשוטה. אחרי שה׳ פנה אל הנחש ואל חוה, מגיע תורו של האדם. ה׳ מסביר לאדם שהחיים המושלמים והקלים בגן עדן עומדים להשתנות, ופותח בסיבה לכך: כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ. האדם קיבל את הציווי לא לאכול מעץ הדעת באופן ישיר וברור מאת ה׳, ובכל זאת הוא בחר להקשיב לאשתו במקום להזכיר לה את הכלל שנקבע.
בגלל המעשה הזה, המציאות כולה משתנה. אבל שימו לב למשהו מיוחד, מתוך כבוד לאדם, ה׳ לא מטיל את העונש עליו ישירות, אלא אומר אֲרוּרָה הָאֲדָמָה. עד עכשיו האדמה הצמיחה פירות מתוקים, משובחים ומוכנים לאכילה בלי שום מאמץ, אבל מעכשיו היא תאבד את השלמות שלה ותצמיח גם קוצים ועשבים שוטים. כשה׳ אומר לאדם תֹּאכְלֶנָּה, הכוונה היא שהוא יצטרך לאכול את התבואה והפירות שיצליח לגדל מתוך האדמה הזו.
למרות שזה נשמע קשה, מסתתרת כאן כוונה טובה. המילה בַּעֲבוּרֶךָ לא אומרת רק "בגללך", אלא גם "למענך" ולטובתך. ה׳ ידע שברגע שהאדם נחשף ליצר הרע, הוא חייב משהו שיעסיק אותו. העבודה הקשה והעמל שמתוארים במילים בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה נועדו לשמור על האדם ולחנך אותו. כשאנחנו עובדים קשה ומתאמצים כדי להשיג את האוכל והצרכים שלנו, אין לנו זמן למחשבות רעות או למעשים לא טובים, והמאמץ הזה מלמד אותנו שליטה עצמית.
המציאות החדשה והמאתגרת הזו, שבה צריך לעבוד קשה גם כדי להוציא אוכל מהאדמה וגם כדי לעשות מעשים טובים, לא תהיה זמנית. היא תימשך כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כלומר היא תלווה את האדם ואת כל בני האדם שיבואו אחריו לאורך כל ההיסטוריה.