יצא לכם פעם לחזור הביתה אחרי מסע ארוך ומייגע ולחכות כבר לרגע המפגש עם המשפחה? אחרי שנים רבות בדרכים, יעקב סוף סוף מגיע דרומה אל אבא שלו, יצחק. מסופר לנו שיעקב פוגש רק את אביו, וזה בעצם רומז לנו שאמו רבקה כבר נפטרה לפני שהספיק להגיע.
יעקב מגיע לאזור שנקרא ממרא, שזהו תיאור של מישור, כלומר שטח ישר ופתוח, אשר נמצא ממש ליד העיר קרית הארבע. מודגש שזהו המקום אשר גר שם אברהם ויצחק. למה בעצם חשוב לציין זאת? כדי ללמד אותנו שזה דבר ראוי ומכובד לגור בעיר שבה חיו וקבורים אבות המשפחה שלנו. בנוסף, בגלל שאברהם ויצחק עשו שם כל כך הרבה מעשים טובים, התושבים המקומיים זכרו אותם לטובה וקיבלו גם את יעקב בהמון אהבה.
אם תשימו לב, המילה גר נכתבה בלשון יחיד, למרות שמדובר בשני אנשים. הדבר מראה שאברהם ויצחק היו מאוחדים לגמרי בדרך הרוחנית שלהם. יעקב בחר להתיישב דווקא בתוך העיר חברון ולא במישור הפתוח, כדי להתרחק מהמשפחה של אדם בשם ממרא האמורי, ולחיות בשקט ובקדושה בדיוק באותו מקום שבו אבותיו עבדו את ה'.