בראשית, פרק ל״ח, פסוק י״ד

מתוך רצון עז להעמיד צאצאים ממשפחתו של יהודה, תמר מחליטה לפעול לאחר שהתייאשה כִּי רָאֲתָה כִּי־גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא־נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה כפי שהובטח לה. תחילה וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, צעד המאותת שאינה רואה עצמה עוד כבולה להמתנה לייבום. לאחר מכן וַתְּכַס בַּצָּעִיף ולובשת בגדים נאים כדי למשוך את תשומת לבו, תוך שהיא עוטפת ומסתירה את פניה בשכבות, פעולה המתוארת במילה וַתִּתְעַלָּף, כדי שיהודה לא יזהה אותה. היא מתמקמת במקום בולט בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל־דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, בין אם מדובר בצומת דרכים, באכסניה או בעיר בשם זה, בידיעה שיהודה יעבור שם. במקום זה היא נושאת תפילה לה' שתזכה להידבק במשפחה זו, ומכינה הסברים ברורים שיוכיחו ליהודה כי היא פנויה וטהורה.