בראשית, פרק ל״ח, פסוק כ״א

שליחו של יהודה מגיע לחפש את תמר כדי להשיב את העירבון, ושואל אֶת־אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ באותו מבוי ספציפי שבו המתינה. הוא מברר היכן נמצאת האישה שישבה בָעֵינַיִם, בין אם מדובר בשמו של מקום מוכר באזור ובין אם במיקום סמוך למעיין. בפנייתו הוא מכנה אותה הַקְּדֵשָׁה, כלומר אישה המזומנת ומופקרת לזנות, ובוחר במונח מעודן כדי לשוות לחיפושיו גוון מהוגן. התושבים משיבים בנחרצות לֹא־הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה וסותמים את הגולל על החקירה, שכן מעולם לא ישבה שם אישה כזו. בתשובתם התמימה הם מבטאים מבלי דעת אמת נסתרת, שכן לא הייתה זו זנות רגילה אלא תוכנית מאת ה' להסוות מעיני כוחות הרע את ירידת נשמתו של דוד המלך.