לאחר המפגש עם יהודה, תמר מסיימת את תפקידה הזמני וחוזרת מיד למעמדה הקודם. החלפת הבגדים המהירה אינה רק פעולה טכנית, אלא עדות חותכת לכוונותיה הפנימיות ולמטרתה היחידה במעשה זה.
כאשר נאמר שהיא מסירה את הצעיף מֵעָלֶיהָ, הכוונה היא שהיא מסירה אותו מעל ראשה ופניה [רד"ק]. מיד לאחר מכן נאמר וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. הפרשנים מסכימים כי חזרתה המיידית ללבוש של אלמנה מוכיחה שמעשיה נבעו מכוונה טהורה להעמיד זרע מיהודה בלבד. היא השיגה את מבוקשתה: להבטיח את ייבומה, ובכך לשנות את מעמדה מאלמנה ערירית לאם בתוך משפחה זו [ביאור שטיינזלץ]. הרצון העז להידבק דווקא במשפחתו של יהודה נבע מכך שהכול התאוו לזכות בזרעו של אברהם אביו [רד"ק]. מאחר שכבר השיגה את הזרע המיוחל, לא היה בלבה כל רצון להינשא לאדם אחר מחוץ למשפחה, ולכן חזרה מיד ללבוש האלמנות [ספורנו].