התנהגותו של אונן חושפת את המניעים הפסיכולוגיים, הכלכליים והאנוכיים שעמדו מאחורי סירובו לקיים את חובת הייבום, ואת הדרך המעשית שבה בחר לסכל אותה.
תחילה מוסבר המניע למעשה: וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע. ידיעה זו נבעה מכך שאביו אמר לו במפורש להקים זרע לאחיו [רד"ק], או משום שכך הניח ושיער בדעתו [רא"ש, חזקוני]. מנגד, יש המפרשים כי הייתה לו מעין ידיעה נסתרת שזרע המלוכה העתידי נועד לצאת מאחיו ער, והוא קיווה שאם ימנע ממנו זרע, השושלת המפוארת תצא ממנו עצמו במקום מאחיו [אלשיך].
המשמעות של המילים לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע אינה שהילד שייוולד יישא בהכרח את שמו הפרטי של האח המת, אלא שהוא ייחשב כבנו של המת ויירש את נחלתו [נתינה לגר, מחוקקי יהודה]. רוב הפרשנים מסכימים כי אונן פעל מתוך אנוכיות וצרות עין; הוא לא רצה לטרוח בגידול ילדים שלא ייקראו על שמו [אבן עזרא, בכור שור], לא רצה להתחלק בזכויות המצווה עם אחיו המת [ספורנו], או שפעל מתוך רוע לב גמור כדי למחוק את שם אחיו [שד"ל]. בנוסף, בלט כאן מניע כלכלי מובהק: אונן העדיף שלא להוליד יורש לאחיו, כדי שהוא עצמו יירש את חלקת השדה של המת ולא ימעיט מנחלתו שלו [שד"ל, קונטרס חיבה יתירה, The Torah]. גישה ייחודית לוקחת את המניע הכלכלי צעד קדימה, ומפרשת את המילים הַזָּרַע ו-אֵשֶׁת אָחִיו כמשל חקלאי: אונן סירב להשחית את זרע השדה האמיתי שלו ולעבד את אדמת אחיו, מחשש שיפסיד את נחלתו [חזקוני, הדר זקנים].
הכתוב ממשיך ומתאר את אופן הפעולה: וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו. המילים אִם בָּא מדגישות שאונן מעולם לא ראה בתמר את אשתו שלו, אלא רק את אשת אחיו [ברכת אשר]. למעשה, הוא כלל לא רצה לשאת אותה לאישה אלא נכפה לכך על ידי אביו, ולכן תכנן לגרשה בהמשך ובינתיים פעל בסתר [העמק דבר].
כדי למנוע את ההיריון, אונן וְשִׁחֵת אַרְצָה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאונן קיים יחסי אישות כדרכם, אך מנע את ההיריון באמצעות משגל נסוג ושפיכת הזרע מחוץ לגוף [רש"י, מזרחי, שטיינזלץ]. המילה אַרְצָה נדרשת כאן כתוספת שבאה להדגיש את פעולת הזריקה החוצה אל הקרקע, שכן אחרת היה מספיק לכתוב "ושחת זרעו" [תורה תמימה]. גישה זו שוללת מכל וכל פירושים חריגים הטוענים כי מדובר ביחסים שלא כדרכם [אבן עזרא].
בסוף הפסוק נכתב כי הוא עשה זאת לְבִלְתִּי נְתׇן זֶרַע לְאָחִיו, כאשר משמעות המילה נְתׇן היא פשוט "לתת" [אבן עזרא, אבי עזר]. מעניין לציין כי גם ער, אחיו הבכור, נהג באותה דרך של השחתת הזרע, אך המניעים שלהם היו שונים. בעוד שער מנע את ההיריון כדי שתמר לא תאבד את יופייה, אונן פעל מתוך אינטרס כלכלי וסירוב להעמיד המשכיות לאחיו [הדר זקנים]. הבדל זה הופך את ער לאדם רע במהותו, ואילו אצל אונן, הפעולה עצמה היא שהייתה רעה משום שנבעה מפחד של הפסד ונזק [מלבי"ם].