ויכר יהודה את ההוכחות למעשהו ולוקח אחריות פומבית כשהוא מודה ויאמר צדקה ממני, כלומר תמר צודקת וההיריון הוא ממנו, ואף מניעיה טהורים משלו שכן היא פעלה לשם שמים כדי להקים זרע. הוא מצדיק את מעשיה באומרו כי על כן לא נתתיה לשלה בני, שכן מאחר שהפר את הבטחתו ולא נתן לה את בנו מחשש שימות, היא נאלצה לקיים את מנהג הייבום דרכו. הודאה זו כוונה בהשגחת ה' כדי להצמיח מתוך ענווה את שושלת המלוכה ולפטור את תמר מעונש. באשר ליחסיהם מתאר הכתוב ולא יסף עוד לדעתה, שמשמעותו קיום יחסי אישות, ויש המפרשים כי הוא לא הוסיף לשכב עמה מאחר שמטרת הקמת הזרע הושגה, בעוד אחרים מסבירים להפך, שהוא לא פסק מלבוא עליה ולקח אותה לאישה קבועה.
בראשית, פרק ל״ח, פסוק כ״ו
פרשת וישב
וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.