בראשית, פרק ל״ח, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שאתם צודקים, ואז גיליתם שטעיתם לגמרי? כמה אומץ צריך כדי להודות בזה מול כולם? יהודה, המנהיג החשוב, עומד בדיוק במצב כזה. כשהוא מבין את האמת, הוא עושה מעשה אמיץ ומודה בטעות שלו בפומבי. בזכות ההודאה הזו הוא מציל את תמר, ומראה לנו את מידת האמת המיוחדת שיש לאבות האומה שלנו. יהודה אומר על תמר צדקה ממני, כלומר, היא צודקת והתנהגה בצורה טובה יותר ממני. תמר שמרה על ההבטחה שלה לחכות, בניגוד אליו. בנוסף, היא הייתה אצילית מאוד ולא רצתה לבייש אותו, ולכן שלחה לו את הסימנים בסתר וחיכתה שיודה מעצמו. כל מעשיה היו מתוך כוונה טובה לשם ה', כדי להקים משפחה. יהודה מסביר ואומר כי על כן לא נתתיה לשלה בני. הוא מודה שפחד לתת לה להתחתן עם בנו הקטן. באותם ימים, היה נהוג שקרוב משפחה עוזר לאלמנה להקים משפחה חדשה. מכיוון שיהודה סירב לתת לה את בנו, תמר פעלה בצדק כשהגיעה אליו, שהיה קרוב המשפחה הבא בתור. בסוף נאמר ולא יסף עוד לדעתה, כלומר הוא לא המשיך את הקשר איתה. ברגע שהבין מי היא ושמטרתה הטובה הושגה, הם לא המשיכו לחיות יחד.