כאשר וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' כי גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא, הוא זועק שהעונש על מעשיו כבד מכדי שיוכל לשאת ולסבול אותו. גישה אחרת רואה במשפט וידוי, שבו קין מודה כי חטאו עצום מכדי לזכות בסליחה, מתוך ייאוש והבנה שמעשהו ניתק אותו מהבורא והותיר אותו חשוף לסכנת חיים בנדודיו. מנגד, ייתכן שזוהי תמיהה רטורית כלפי שמיים, בה קין שואל כיצד ייתכן שהאל הנושא את היקום כולו אינו מסוגל להכיל חטא של אדם אחד ולמחול לו.
בראשית, פרק ד׳, פסוק י״ג
פרשת בראשית
וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהֹוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא*(בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא)׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.