בראשית, פרק מ״ג, פסוק י״ח

האחים חווים חרדה עמוקה, וַיִּירְאוּ, משום שסוחרים נוהגים ללון בפונדק ציבורי, והכנסתם לארמון נתפסת בעיניהם ככליאה מתוכננת וכעונש אלוהי על מכירת אחיהם. הם מבינים כי זו מלכודת שנועדה להקדים אותם בטרם יחזירו את הכסף, אשר נראה כאילו חזר לאמתחותיהם באורח פלא ולכן נקרא הַשָּׁב מעצמו. חששם מפני עלילת השווא מתבטא במילים לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל, המדמות אדם שמתגלגל על חברו בכוח או נופל עליו בכוונה כדי למצוא תואנה שקרית להאשימו ולהשתלט עליו. דאגתם שיילקחו לעבדים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ נובעת מההבנה שהכנסת הבהמות פנימה מעידה על החרמת רכושם המלא, מה שיותיר את משפחתם בכנען לגווע ברעב ללא בהמות משא, או לחלופין מהפחד שייגזר עליהם לעבוד בעבודת פרך כחמרים.