מתוך דרך ארץ ונימוס, מקדים יוסף לדרוש בשלומם של הנוכחים, וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, בטרם יברר על מי שאיננו נמצא. לאחר מכן הוא פונה לברר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם, שאלה בסגנון מקראי מקוצר שנועדה לבדוק האם יעקב שרוי בשלווה מפני פגעים, נהנה מבריאות הגוף ומשלמות נפשית, ואף האם אינו נוטר טינה על לקיחת בנימין. התוספת המידית הַעוֹדֶנּוּ חָי מסגירה את חרדתו הפתאומית של יוסף שמא אביו כבר מת, אך גם נועדה לברר את איכות חייו. יוסף מבקש לדעת אם אביו שומר על כוחו, שמחתו ורוח הקודש למרות זקנתו, ומוודא שהוא חזק מספיק בבריאותו כדי לעמוד בבשורת עיכובו של בנימין במצרים. מסורת נוספת רואה במילים אֲבִיכֶם הַזָּקֵן התייחסות כפולה ליעקב ולסב יצחק גם יחד, אולם האחים התעלמו מיצחק בתשובתם משום שכבר מת ואין מוסרים בשורות רעות באופן ישיר.
בראשית, פרק מ״ג, פסוק כ״ז
פרשת מקץ
וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.