סעודת המשתה בארמונו של שר מצרים הופכת ממעמד מתוח למסיבת רעים מפתיעה. השליט המנוכר מרעיף על האחים כיבודים, אולם מחלק אותם בחוסר שוויון מופגן, המעורר שאלות לגבי כוונותיו הנסתרות ומבחניו כלפי האחים.
המילה וַיִּשָּׂא מתארת את פעולת הנשיאה וההגשה של המנות אל האחים [רד"ק, ביאור יש"ר]. באשר למילה מַשְׂאֹת, קיימת מחלוקת בין הפרשנים. גישה אחת מסבירה כי מדובר במנות מזון מתוך הסעודה [רש"י, רלב"ג]. לעומת זאת, פרשנים אחרים טוענים כי לא ייתכן שאדם יאכל פי חמישה מאחרים, ולכן מפרשים שמדובר במתנות ודורונות שהוענקו להם במהלך הסעודה [אבן עזרא, העמק דבר, ביאור יש"ר]. בהקשר זה מוסבר כי המונח משאת מתאר דורון שניתן מאדם גדול וחשוב לאדם קטן ממנו, כדוגמת מלך לאחד העם, בניגוד ל"מנחה" המוענקת מהקטן אל הגדול [ביאור יש"ר, מחוקקי יהודה]. דעה נוספת ממזגת בין הגישות ומסבירה כי אכן מדובר בחלקי סעודה, אך במיני מתיקה וקינוחים שנועדו לתענוג ולא לשובע [הכתב והקבלה]. העובדה שהמשאות ניתנו מֵאֵת פָּנָיו מדגישה שהשליט העניק אותם בעצמו כאות לחיבה ובקשת קירבה [העמק דבר].
הפסוק מציין כי וַתֵּרֶב – כלומר נתרבתה וגדלה [רשב"ם] – מנתו של בנימין מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת. המילה ידות מתארת חלקים ומנות [אבן עזרא]. כיצד הגיעו לידיו חמישה חלקים? הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שבנימין קיבל את החלק הרגיל שלו, ועליו הוסיפו יוסף, אשתו אסנת, ושני בניו מנשה ואפרים את המנות שלהם [רש"י, רבנו בחיי, צאינה וראינה, ביאור יש"ר]. פרשנים אחרים מסבירים כי בנימין פשוט קיבל מנה גדולה יותר משאר האחים [אבן עזרא, רלב"ג].
העדפתו הבולטת של בנימין נבעה ממספר סיבות. מטרה אחת של יוסף הייתה לבחון את האחים ולראות האם יקנאו בבנימין כפי שקינאו בו בעבר [ספורנו]. מטרה נוספת הייתה לפייס את בנימין על כך שהופרד מאביו והובא למצרים למסע מסוכן על לא עוול בכפו [רד"ק, כלי יקר]. האחים מצדם לא קינאו, משום שסברו שהשליט מפצה את בנימין על הטרחה שנגרמה לו, או שהבינו כי השליט מכבד אותו במיוחד משום שהובא למצרים בהוראתו הישירה [בכור שור, חזקוני].
סיומו של הפסוק מתאר כיצד וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ. המילה עמו טומנת בחובה משמעות היסטורית עבור המשפחה, והפרשנים מסכימים כי מיום שמכרו האחים את יוסף, הם קיבלו על עצמם שלא לשתות יין מתוך צער, וגם יוסף נמנע משתיית יין כל אותן שנים. רק כעת, כשהיו שוב יחד, שתו כולם לראשונה [רש"י, רבנו בחיי, תורה תמימה, ברטנורא].
מדוע הסכימו האחים לשתות ולהשתכר מול שליט מצרי זר בעודם נתונים בחשד? יש המסבירים כי האחים חששו מאימת המלכות וסברו שעליהם לציית לשליט [משכיל לדוד]. אחרים מפרשים שהאחים חשבו שהשליט מנסה להשקותם כדי שיוציאו סודות ויגלו אם הם אכן מרגלים, ולכן שתו בכוונה כדי להוכיח שאין להם מה להסתיר [גור אריה, שפתי חכמים, צאינה וראינה]. דעה עמוקה נוספת מציעה שכאשר האחים ראו שבנימין מקבל פי חמישה והם אינם חשים כל קנאה כלפיו, הם הבינו שתשובתם על מכירת יוסף שלמה והם נקיים לחלוטין ממידת הקנאה, ולכן התירו לעצמם לשתות ולשמוח [פרדס יוסף].
מנקודת מבטו של יוסף, לשכרות הייתה מטרה מעשית ונסתרת. הוא השקה אותם ביינות מלכות משובחים שלא היו מורגלים בהם, והם שתו מבלי להשגיח בכללי הטקס הראויים בפני מושל [ספורנו, רש"ר הירש]. יוסף עשה זאת במכוון כדי לטשטש את חושיהם; כך הבטיח שיירדמו היטב, ימהרו לצאת לדרכם בבוקר מבלי לבדוק את אמתחותיהם, ולא יגלו את גביע הכסף שהוטמן בשקו של בנימין [שד"ל, הטור הארוך, פענח רזא, ביאור יש"ר].