פגישתם של יוסף ואחיו מאמו, בנימין, לאחר שנות נתק ארוכות, מביאה את יוסף לשיא רגשי בלתי נשלט. עוצמת האהבה, הגעגוע והכאב מתפרצת, ומאלצת אותו להסתיר את זהותו ולהתבודד כדי לפרוק את סערת רוחו בסתר.
הפרשנים מציעים מספר סיבות להתעוררות הרגשית הפתאומית. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים, הנשענת על מדרש חז"ל, תולה זאת בשיחה שהתקיימה באותו רגע בין האחים. יוסף שאל את בנימין על משפחתו, ובנימין סיפר לו שיש לו עשרה בנים, שכולם נקראו על שם אחיו האובד והצרות שפקדו אותו: בֶּלַע (שנבלע בין האומות), בֶּכֶר (שהיה בכור לאמו), אַשְׁבֵּל (שנשבה), גֵּרָא (שגר בארץ נכריה), נַעֲמָן (שהיה נעים בהליכותיו), אֵחִי וָרֹאשׁ (שהיה אחיו וראשו), מֻפִּים (שלמד תורה מפי אביו), חֻפִּים (שלא זכו לראות זה את חופתו של זה), וָאָרְדְּ (שירד לבין האומות). שמות אלו, המשלבים חמישה ביטויים של גדולה ומעלה וחמישה ביטויים של צער ואובדן, המחישו ליוסף את עומק הכאב של בנימין [גור אריה]. בשל כך נאמר אֶל אָחִיו, שכן רחמיו התעוררו בעקבות דברי בנימין על אחיו [משכיל לדוד].
מנגד, יש המפרשים שיוסף בכה משום שחשב באותו רגע על צרתם של אביו ואחיו [ספורנו], או משום שכאב לו על כך שאינו יכול עדיין להזדהות בפניהם, בידיעה שהוא עתיד לצער את בנימין בקרוב עם עלילת הגביע [העמק דבר].
באשר למילה נִכְמְרוּ, הפרשנים מסכימים כי משמעותה בערה, התחממות והתעוררות. הפועל מתאר תהליך פיזי של חום, בדומה לעור המתקמט ומתכווץ מפני חום התנור, או כפירות ובשר שמתחממים ותוססים [רש"י, אבן עזרא, רלב"ג, שד"ל, אבי עזר]. חום הרגשות בער בקרבו, עשן החום עלה אל מוחו והוריד דמעות, תוך כדי תחושת רחש וזעזוע פנימי [מחוקקי יהודה]. זהו ביטוי לרגשות עזים ומוסתרים שהיו כלואים זמן רב, החלו לתסוס, ופרצו החוצה משלא יכלו להכיל את ההסגר [רש"ר הירש].
הכתוב מציין שיוסף וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת. מאחר שבכי בדרך כלל פורץ מאליו, מוסבר כי יוסף חיפש בדחיפות מקום מסתור שבו יוכל לבכות מבלי שאחיו יראוהו [ביאור יש"ר]. יתרה מכך, הרגש בקרבו בער כאש עצורה, והוא ביקש לבכות בכוונה תחילה משום שהבכי נועד לכבות את גחלי הלב הבוערים [אלשיך, מחוקקי יהודה].
לשם כך הוא מיהר אל הַחַדְרָה. ה"א הידיעה מלמדת שמדובר בחדר הפנימי הידוע, חדר המיטות הפרטי שלו, שאליו איש אינו נכנס מלבדו [נתינה לגר, העמק דבר, ביאור שטיינזלץ], מקום סגור ומגודר המאפשר לו לפרוק את רגשותיו בפרטיות מוחלטת [רש"ר הירש].