לאחר התנגדות ממושכת, יעקב מבין כי אפסו הסיכויים להציל את משפחתו מרעב ללא שליחת בנימין למצרים. ברגע זה של הכרעה, מתגברים רחמיו כאב על כלל בניו, כפי שנרמז בכינוי "ישראל אביהם" [העמק דבר], והוא משנה גישה. מכיוון שאין ברירה אחרת, הוא מחפש עצה ותקנה מעשית [רש"י, ביאור יש"ר], וחוזר לאסטרטגיה המוכרת שלו משכבר הימים. בדומה למפגש הטעון עם עשו אחיו, יעקב מכין את בניו להתמודדות מול השליט המצרי באמצעות שילוב של דורון, תפילה ונכונות למאבק [צרור המור, ברכת אשר על התורה].
הוראתו הראשונה היא לשלוח לשליט מנחה כדי לפייסו ולבחון את תגובתו עוד בטרם יתייצבו לפניו [ספורנו, רד"ק]. עם זאת, יעקב מדגיש שיש לקחת כמות קטנה מכל דבר. רוב הפרשנים מסבירים כי הבאת דורון עצום ורב לשליט עשיר עלולה להיתפס כעלבון או כשוחד גס. לכן, הפתרון הראוי הוא להעניק מעט, אך לבחור במוצרים נדירים ומובחרים המבטאים כבוד והכנעה [ספורנו, מלבי"ם, רש"ר הירש]. מנגד, יש הסבורים כי הכמות המועטת נועדה למנוע מבני יעקב להיראות כעשירים מופלגים [הטור הארוך], או שנבעה מהגבלה הלכתית על הוצאת כמויות גדולות של מזון חיוני מארץ ישראל לחוץ לארץ [צפנת פענח].
יעקב מורה לבניו לקחת מזמרת הארץ. הפרשנים מסכימים כי אין מדובר בסתם פירות שנקצרו, אלא בתוצרת המשובחת והמהוללת ביותר של ארץ כנען, כזו שאינה מצויה במצרים [חזקוני, ביאור שטיינזלץ]. השורש ז.מ.ר מצביע על כך שאלו פירות כה טובים, עד שכל מי שרואה אותם מזמר ומשבח את הארץ שעליה צמחו [רש"י, בכור שור, גור אריה].
הרכב המנחה כולל מוצרי יוקרה ייחודיים לאזור:
צרי – בושם נדיר או תמצית רפואית המופקת משרף, שהיה מיוצא מארץ ישראל לשאר הארצות [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
דבש – מכיוון שדבש דבורים היה נפוץ מאוד במצרים, הפרשנים קובעים כי מדובר כאן בדבש תמרים או בסירופ סמיך המופק מבישול ענבים [שד"ל, ביאור יש"ר].
נכאת – הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בשעווה [רש"י, רד"ק, דברי דוד].
לוט – שרף ריחני, ערמונים או תמרוק קוסמטי [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
בטנים – מילה יחידאית במקרא שזכתה לזיהויים שונים. יש שפירשו שמדובר באצטרובלים או צנוברים [רד"ק], יש שזיהו אותם כאפרסקים [רש"י], ויש הסבורים כי אלו הם הפיסטוקים [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ].
שקדים – פרי השקד הידוע. יש מן הפרשנים המציינים כי ייתכן שהבטנים והשקדים לא נשלחו כפירות שלמים שעשויים להתקלקל, אלא כשמן איכותי שהופק מהם [רש"ר הירש, משכיל לדוד].