יצא לכם פעם לפגוש אנשים אחרי המון זמן שלא ראיתם אותם, והלב שלכם דפק בחוזקה כי רציתם לדעת מה שלום המשפחה שהשארתם מאחור? זה בדיוק מה שעובר על יוסף כשהוא פוגש את האחים שלו. אבל למרות ההתרגשות הגדולה, יוסף קודם כל מתנהג בנימוס. וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם הוא מתעניין קודם כל בשלומם של האחים שעומדים מולו, כי ככה ראוי לעשות לפני ששואלים על אדם שלא נמצא בחדר.
רק אחרי הפתיחה המנומסת הזו, יוסף פונה לשאול על הדבר שהכי חשוב לו ושואל הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם. הוא רוצה לדעת האם יעקב בריא ומרגיש טוב, כי אצל אדם בגיל כל כך מבוגר זה בכלל לא מובן מאליו שהגוף בריא ומתפקד כמו שצריך.
מיד אחר כך יוסף מוסיף ושואל הַעוֹדֶנּוּ חָי. זה אולי נשמע קצת מוזר, הרי אם הוא הרגע שאל על הבריאות שלו, ברור שהוא חי. אבל יוסף לא שואל רק אם אבא שלו נושם, אלא מתעניין באיכות החיים שלו. הוא בעצם שואל האם לאבא שלו יש עדיין כוח ומרץ, והאם הוא חי חיים נעימים של שמחה למרות שהוא כבר אדם זקן.