בראשית, פרק מ״ג, פסוק כ״ח

האחים משיבים בסבר פנים יפות כי אביהם חי בטוב, באומרם שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי, ומשמיטים במכוון מענה על אדם זקן שמת כדי להימנע מבשורות רעות. לאות תודה על ההתעניינות בשלומם, או כהודאה לה' על קבלת הפנים, הם מוסיפים שתי מחוות גוף עוקבות. תחילה וַיִּקְּדוּ, כלומר כופפו את ראשם, ולאחר מכן וַיִּשְׁתַּחֲווּ, שמשמעותה השתטחות מלאה על הארץ, ויש הסבורים שהשתחוויה זו נעשתה בשמו ועל דעתו של אביהם. הכתיב החסר של המילה וַיִּשְׁתַּחֲווּ מורה שרגש הכרת התודה והתרוממות הרוח של הקידה גבר באותו רגע על תחושת ההכנעה המוחלטת.