האחים הניצבים מבועתים בפתח ביתו של יוסף פונים אל מנהל הבית בניסיון לנקות את שמם מחשד לגניבה. הם פותחים בתחינה בִּי אֲדֹנִי, המבטאת זעקת מצוקה, קבלת אחריות והכנעה מוחלטת למרותו, כדי שיואיל להקשיב לדבריהם. להוכחת חפותם הם טוענים כי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה, כלומר זוהי הפעם הראשונה שבה הגיעו למצרים, ואין זה הגיוני שיגנבו בביקורם הראשון. בנוסף, כפל הלשון רומז לירידה הכואבת במעמדם החברתי, שכן כאנשים מכובדים ונדיבים הם אינם רגילים לבקש עזרה ובוודאי שלא לגנוב, וכל מטרת בואם הייתה רק לִשְׁבָּר־אֹכֶל, כלומר לקנות מזון.
בראשית, פרק מ״ג, פסוק כ׳
פרשת מקץ
וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.