בראשית, פרק מ״ג, פסוק ט״ז

כאשר וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת־בִּנְיָמִין, בין אם זיהה את פניו ובין אם קרא את שמו ברשימות, הוא תכנן להמתין לזמן שבו יהיו בפרטיות כדי לבחון אם האחים יקנאו באחיהם הצעיר. לשם כך פקד על הממונה על ארמונו, לַאֲשֶׁר עַל־בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת־הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה, כדי להעבירם משער העיר ומקום המשפט אל מעונו האישי. הוא הורה לו וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, כלומר לשחוט ולהכין סעודת מלכים כשרה לעיני האחים כדי שיוכלו לסמוך על כשרותה, וכן להשלים את ההכנות מראש לקראת שבת. יוסף חלק להם כבוד רב כשהכריז כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ בשולחנו, וקבע את הסעודה לזמן בַּצָּהֳרָיִם, בין אם הכוונה לאמצע היום לאחר שסיים את עיסוקיו הציבוריים, ובין אם מדובר בארוחה הראשונה של הבוקר שהוקדמה לכבוד יום שישי.