במשבר הרעב המחריף נוטל יהודה את ההנהגה במקום אחיו הבוגרים שנדחקו הצידה, ודורש מאביו החלטה מעשית להצלת המשפחה. בפנייתו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר, כפילות המילה נועדה להדגיש כי אזהרת שליט מצרים היא עובדה מוגמרת שאינה מותירה כל ברירה. יהודה מבהיר כי הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ, כלומר השליט התרה בהם בחומרה ובאופן רשמי כפי שנהוג לעשות בפני עדים, כדי לתת לאיסור תוקף קבוע. באזהרה לֹא תִרְאוּ פָנַי מדגיש יהודה כי נסיעה נוספת תהיה חסרת תוחלת לחלוטין, שכן לא תהיה להם כל אפשרות להיכנס לשליט, לקנות תבואה או להוכיח את חפותם. לכן הפגישה עמו חסומה בפניהם בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם, כאשר המילה "בלתי" מתפרשת כאן במשמעות של בלא או ללא נוכחותו.
בראשית, פרק מ״ג, פסוק ג׳
פרשת מקץ
וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.