בראשית, פרק מ״ג, פסוק ג׳

במשבר הרעב המחריף נוטל יהודה את ההנהגה במקום אחיו הבוגרים שנדחקו הצידה, ודורש מאביו החלטה מעשית להצלת המשפחה. בפנייתו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר, כפילות המילה נועדה להדגיש כי אזהרת שליט מצרים היא עובדה מוגמרת שאינה מותירה כל ברירה. יהודה מבהיר כי הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ, כלומר השליט התרה בהם בחומרה ובאופן רשמי כפי שנהוג לעשות בפני עדים, כדי לתת לאיסור תוקף קבוע. באזהרה לֹא תִרְאוּ פָנַי מדגיש יהודה כי נסיעה נוספת תהיה חסרת תוחלת לחלוטין, שכן לא תהיה להם כל אפשרות להיכנס לשליט, לקנות תבואה או להוכיח את חפותם. לכן הפגישה עמו חסומה בפניהם בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם, כאשר המילה "בלתי" מתפרשת כאן במשמעות של בלא או ללא נוכחותו.