בראשית, פרק מ״ג, פסוק כ״א

אחי יוסף מתגוננים בפני מנהל ביתו ומתארים בתמימות כיצד וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן, בין אם הכוונה לתחנת הדרך או לביתם הקבוע, וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ מבלי לחשוד בדבר. הם מציגים את הגילוי כאירוע משותף לכולם כדי לדלג על פרטים שוליים, או כדי להימנע מהשאלה מדוע לא שבו מיד על עקבותיהם להחזיר את הכסף. לתדהמתם הם ראו וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ, כאשר כל אחד מצא את כמות הכסף המדויקת והמותאמת שהביא, והם מדגישים שזהו כַסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ, כלומר אותן מטבעות ממש או מטבעות שהוחלפו במכוון לאותו המשקל בדיוק. כהוכחה לכנותם ולכך שהכסף הונח אצלם בטעות, הם מצהירים וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ ואף מציגים אותו פיזית בידיהם.