בראשית, פרק מ״ג, פסוק כ״ב

מתוך חרדה עמוקה וניסיון לנקות את עצמם מחשד של גניבה, מציגים האחים הוכחה ליושרם בפני הממונה על בית יוסף. הם מצהירים כי הביאו עמם וְכֶסֶף אַחֵר, תשלום נוסף שאותו הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ כשהוא ברשותם המלאה ומוכן לקניית תבואה, וזאת כדי להעיד על כוונתם הטהורה מלכתחילה. מתוך בהלה עצומה הם חותמים את דברי ההגנה בהצהרה לֹא יָדַעְנוּ מִי שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ, אף שמבחינה תחבירית משפט זה היה אמור להופיע מוקדם יותר. באמירה זו הם מסבירים מדוע לא השיבו מיד את הכסף הראשון, מבהירים כי הם חפים מפשע ומוכנים לשלם על הכול, ורומזים בעדינות שייתכן כי נעשתה להם תחבולה. בתגובה לחרדתם, הממונה פוטר אותם מכל אשמה ומסביר כי הכסף שהושב להם הוא מטמון שניתן להם מאת ה'.