תהליך הגאולה והשיקום של עם ישראל מוצג כאן לא רק כתיקון העבר, אלא כמהפך שבו ייסורי הגלות ומקומות הפורענות עצמם הופכים למקור של ברכה והתחלה חדשה. ה' מבטיח לערוך לעם בירור רוחני מקיף, שמתוכו תצמח הישועה, בדומה לברית הראשונה שנכרתה עמם במדבר.
בהבטחה "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם", הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בהיפוך עונש החורבן; ה' ישיב לעם את הנחלות והשפע החקלאי שנלקחו מהם בעוונותיהם, ויעניק להם אותם חזרה מתוך המדבר או מתוך תהליך ההתעוררות הרוחנית של הגלות [אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לצד הפירוש הפשטני, ישנם המפרשים את המושג באופן סמלי: הכרמים רומזים לתורה ולאמונה שעליהן מסרו ישראל את נפשם בגלות [מלבי"ם], לנביאי האומה [אברבנאל], או למנהיגים ופרנסי הציבור שישובו להנהיג את העם [רש"י].
ההבטחה ממשיכה בהפיכת עֵמֶק עָכוֹר לפתח של תקווה. המילה עָכוֹר מתבארת מלשון הרס, השחתה ומים דלוחים [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים נחלקו במשמעות העמק: גישה אחת רואה בכך תיאור סמלי ל"עומק" הצרות והגלות. דווקא מתוך אותם ייסורים עכורים וקשים, יתעורר העם לשוב בתשובה אל ה', וכך הצרה עצמה תהפוך לפתח של תקווה וגאולה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. גישה שנייה קושרת זאת למקומות גיאוגרפיים והיסטוריים: יש המזהים זאת עם עמק יזרעאל או עם ארץ ישראל כולה שחרבה [אבן עזרא, אברבנאל]. אחרים מזכירים את העמק שבו חטא עכן בתחילת כיבוש הארץ בימי יהושע, חטא שהביא צרה על ישראל. לעתיד לבוא, הכניסה המחודשת לארץ תהיה נקייה מחטאים, ואותו מקום שסימל בעבר כשלון, משפט ופחד, יהפוך לשער כניסה רצוי ולשבח של תקווה [רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל].
כתוצאה מתהליך זה, מבטיח הפסוק: "וְעָנְתָה שָּׁמָּה". רוב מוחלט של הפרשנים מסבירים שמילה זו נגזרת מלשון הרמת קול, שירה וניגון, בדומה לשירת מרים על הים [מצודת דוד, מצודת ציון, אבן עזרא, מלבי"ם, רד"ק, אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים את המילה מלשון מעון ומגורים, כלומר שהעם ישוב לדור בארצו בבטחה [רש"י, אבן עזרא], או מלשון מענה, שהאומה תשיב לה' חיבה כבימים עברו [ביאור שטיינזלץ].
הפסוק נחתם בהשוואת הגאולה העתידית ליְמֵי נְעוּרֶיהָ וליוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הפרשנים מסכימים כי תקופת הנעורים מכוונת לימי השעבוד במצרים, לזעקה מתוך הקושי, ולניסים הגדולים שליוו את יציאת מצרים, קריעת ים סוף ותקופת השופטים והמלכים [רש"י, מלבי"ם, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מתוך כך, עולה הקבלה עמוקה בין הגאולה הראשונה לאחרונה: כשם שגאולת מצרים החלה בהסתר פנים, בקושי עצום ובהליכה במדבר שבו נשענו רק על השגחת ה', כך גם הגאולה העתידית תצמח מתוך "מדבר העמים" ומתקופה של הסתר והעמקת הצרות. אלו שיחזיקו באמונתם ויעמדו בניסיונות הקשים של הגלות, יזכו לראות בהתגלות הישועה ולשורר שיר חדש מתוך שמחה, כשם ששרו אבותיהם על הים [אברבנאל, מלבי"ם].