לעתיד לבוא, בימות המשיח ובגאולה העתידה, עתיד להתרחש שינוי עמוק ומהותי במערכת היחסים שבין ה' לעם ישראל [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה, אברבנאל]. הקשר יתהדק וידמה לחיבור שלם ואוהב בין איש לאשתו, תוך עזיבה מוחלטת של חטאי העבר.
כאשר ה' אומר תִּקְרְאִי אִישִׁי, הוא מכוון לכך שעם ישראל יפנה אליו בלשון של אהבה, קרבה, חיבת נעורים ואישות אמיתית. לעומת זאת, ההוראה וְלֹא־תִקְרְאִי־לִי עוֹד בַּעְלִי מסמלת את נטישת המושג בעל, המבטא אדנות, בעלות, קניין ושליטה [רש"י, מלבי"ם]. רוב הפרשנים מסבירים התפתחות זו על פי דברי חז"ל, ולפיהם הקשר יעלה מדרגה ממצב מרוחק של כלה בבית אביה למצב הקרוב והפנימי של כלה בבית חמיה. המשמעות היא שעבודת ה' תנבע מתוך אהבה טהורה ולא מתוך יראה ופחד. שינוי זה יתבטא גם באופן ההשגחה: במקום הנהגה נסתרת דרך חוקי הטבע, שרים או כוכבים, ה' ישגיח על ישראל פנים אל פנים, ללא מתווכים [מלבי"ם, אברבנאל]. הפנייה הישירה אל האומה בלשון נוכח מדגישה את השיח הקרוב והאישי הזה [מלבי"ם, אברבנאל].
רובד מרכזי נוסף בפירוש המילה בַּעְלִי קשור להרחקה מעבודה זרה. הפרשנים מסכימים כי המונח בעל הוא מילה בעלת משמעות כפולה המזכירה את אלילי הבעל. לעתיד לבוא, המילה תהפוך למגונה בעיני העם, והם יתרחקו מהעבודה הזרה התרחקות כה מוחלטת, עד שיחושו בושה להשתמש אפילו במילה שעשויה להזכיר את אלילי העבר. ה' הוא שיסייע לעם ישראל להשלים את תהליך התשובה ולעקור את השם הזה מפיהם לחלוטין [אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
מהיבט לשוני נקודתי, יש לציין כי האות עי"ן במילה בַּעְלִי מנוקדת בשווא [מנחת שי].