יצא לכם פעם לראות מישהו שאתם אוהבים עושה טעות גדולה, ורציתם לעזור לו להבין שזה לא נכון? הנביא מצייר לנו תמונה של משפחה כדי להסביר את הקשר בין ה׳ לעם ישראל. במשפחה הזו, ה׳ משול לבעל, ה"אמא" היא בעצם עם ישראל כולו, וה"בנים" הם האנשים הפרטיים שבעם, ובמיוחד הצדיקים. ה׳ מבקש מהצדיקים: רִיבוּ בְאִמְּכֶם. כלומר, תוכיחו את העם ותגידו להם שהם טועים. למה? כי המעשים הרעים של העם עלולים להביא עונש על כולם, והמטרה היא לעורר אותם לחזור בתשובה ולעזוב את העבודה הזרה.
ה׳ אומר משפט קשה שמבטא את הנתק שנוצר: כִּי־הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ. המילה אִישָׁהּ פירושה הבעל שלה. בגלל שעם ישראל התנהג בחוסר נאמנות והלך אחרי אלילים אחרים, ה׳ אומר שהוא מסלק את ההשגחה שלו ולא דואג לצרכים שלהם כמו פעם.
אבל ה׳ גם נותן את הפתרון ומבקש מהעם להשתנות: וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ. המילים זְנוּנֶיהָ וכן נַאֲפוּפֶיהָ מתארות בגידה וחטא שחוזרים על עצמם שוב ושוב. הנביא משתמש בציור של אישה שמתקשטת ושמה איפור ובושם כדי למצוא חן בעיני אנשים זרים. בנמשל, הקישוטים האלה הם העבודה הזרה. ה׳ מבקש מעם ישראל להסיר את העבודה הזרה לגמרי, גם את החטאים הגלויים שכולם רואים בחוץ על הפנים, וגם את החטאים הנסתרים והתאוות שנמצאים עמוק בפנים, בתוך הלב.