דברי הימים ב, פרק ל״ד, פסוק כ״א

II Chronicles 34:21Sefaria

לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהֹוָ֜ה בַּעֲדִ֗י וּבְעַד֙ הַנִּשְׁאָר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֥י הַסֵּ֖פֶר אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֑א כִּֽי־גְדוֹלָ֤ה חֲמַת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נִתְּכָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְר֤וּ אֲבוֹתֵ֙ינוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֕וֹת כְּכׇל־הַכָּת֖וּב עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃

תארו לעצמכם שאתם פותחים ספר ישן וחשוב, ופתאום קוראים בו משהו שגורם ללב שלכם להחסיר פעימה. זה בדיוק מה שקרה למלך. כשמצאו את ספר התורה במקדש ופתחו אותו, התגלו מיד פסוקים שמדברים על עונשים. המלך נבהל מאוד וראה בזה סימן ברור לכך שהעונשים האלה עומדים לקרות בגלל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִמְצָא. מתוך החרדה הגדולה שאחזה בו, המלך מצווה על השליחים שלו דִּרְשׁוּ אֶת ה׳, כלומר פנו אל הנביאים ובקשו מהם הדרכה ועצה בשבילי, בשביל העם ובשביל כל אנשי יהודה. המלך מבין שחֲמַת ה׳, שזהו הכעס הגדול של ה׳, מופנית אליהם בגלל החטאים של האבות שלהם שלא שמרו את דברו. כדי להסביר עד כמה הכעס הזה חזק, נאמר שהחמה נִתְּכָה. המילה הזו מתארת פעולה של יציקה ושפיכה. ממש כמו שאש חזקה מותכת ונשפכת, כך מתואר הכעס הגדול על החטאים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.