דברי הימים ב, פרק ל״ד, פסוק כ״ב

II Chronicles 34:22Sefaria

וַיֵּ֨לֶךְ חִלְקִיָּ֜הוּ וַאֲשֶׁ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־[תׇּקְהַ֗ת] (תוקהת) בֶּן־חַסְרָה֙ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יוֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַיְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יהָ כָּזֹֽאת׃

יצא לכם פעם לגלות משהו חשוב ודחוף כל כך, שהרגשתם שאתם חייבים להתייעץ מיד עם אדם חכם? זה בדיוק מה שקרה כשהתגלה ספר התורה. המלך שלח משלחת דחופה כדי לשאול את ה' מה לעשות. המילים ואשר המלך מתכוונות לשרים החשובים שהמלך ציווה עליהם להצטרף לכהן הגדול במשימה הזו.


המשלחת פונה לקבל הדרכה דווקא מחולדה הנביאה. אולי תשאלו את עצמכם למה המלך בחר לפנות אליה, כשהיו עוד נביאים באותו זמן? הסיבה היא שנשים ניחנו בטבע רחמני יותר, והמלך קיווה שחולדה תתפלל עליהם ותבקש רחמים מאת ה'. בעלה של חולדה היה שומר הבגדים, כלומר האדם שהיה אחראי לשמור על בגדי המלכות המיוחדים.


חולדה עצמה גרה בירושלים באזור שנקרא במשנה, שזו הייתה שכונה נוספת שנבנתה בין שתי חומות העיר. כשהמשלחת הגיעה אליה, הם דיברו אליה כזאת, כלומר הם מסרו לה בדיוק את מה שהמלך ביקש להגיד, ושיתפו אותה בדאגה הגדולה שלו ממה שהוא קרא בספר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.