דברי הימים ב, פרק ל״ד, פסוק ו׳

מסע הטיהור של יאשיהו מעבודה זרה מתרחב צפונה אל שטחי ממלכת ישראל לשעבר, וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן וְעַד נַפְתָּלִי. היחלשות השלטון האשורי אפשרה לו לספח אזורים אלו, שבהם התגוררה שארית הפליטה שנותרה בארץ לאחר גלות עשרת השבטים. יאשיהו ביער את האלילים בְּחַרְבֹתֵיהֶם, כלומר מתוך הערים שהיו חרבות באותה עת, או לחלופין באמצעות גרזנים וכלים שבעזרתם ניתץ את המזבחות. לפי מסורת הכתיב של מילה זו כשתי מילים נפרדות, ניתן להבין גם כי אותם שרידים מעטים קבעו את בתיהם באזורים ההרריים המוגנים, מתוך פחד לשבת בשפלה החשופה.