כדי לשקם את בית ה' מההזנחה ומההרס של תקופת עתליה, המלך קובע שיטה מבוזרת שבה יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים את כספי התרומות לעצמם, ובתמורה יישאו באחריות המלאה לממן ולבצע את התיקונים. כל כוהן אוסף את הכסף מֵאֵת מַכָּרוֹ, כלומר מהישראלים המכירים אותו ורגילים לתת לו את מתנות הכהונה. הכספים נועדו לתיקון בֶּדֶק הבית, כינוי לסדקים ולהריסות בחומה המצריכים בדיקה מדוקדקת כדי לאמוד את הנזק. מאחר שהכספים הופנו לשיפוץ, מימון קורבנות התמיד התאפשר בזכות תשלום חובות שהצטברו בשנים שבהן המקדש נפרץ והופסקה תרומת מחצית השקל, או לחלופין באמצעות נדבות עצמאיות של העם שהתגייס לסייע כשהבין שהקופה התרוקנה.
מלכים ב, פרק י״ב, פסוק ו׳
יִקְח֤וּ לָהֶם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אִ֖ישׁ מֵאֵ֣ת מַכָּר֑וֹ וְהֵ֗ם יְחַזְּקוּ֙ אֶת־בֶּ֣דֶק הַבַּ֔יִת לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֥א שָׁ֖ם בָּֽדֶק׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.