בשנת עשרים ושלוש שנה למלך יואש, התברר כי הכוהנים הזניחו את תחזוקת המקדש ולא תיקנו את בֶּדֶק המבנה, כלומר את המקומות השבורים והרעועים הדורשים בדיקה ותשומת לב מתמדת. העיכוב בשיפוץ נבע מהיעדר מערכת גבייה מסודרת וממשבר אמון מצד העם, שחשד כי הכוהנים משתמשים בתרומות להנאתם האישית. המלך, ששאף גם לגבות למפרע חובות של כספי המקדש מתקופת שלטונה של עתליה, האשים את הכוהנים בלקיחת הכסף לכיסם הפרטי, אף שייתכן כי הם רק המתינו להצטברות סכום שיאפשר שיפוץ מקיף לכל הבניין. בעקבות המצב, שינה המלך את השיטה ודרש שהכספים יוקדשו ישירות לחיזוק המבנה ולא יועברו עוד לידי הכוהנים.
מלכים ב, פרק י״ב, פסוק ז׳
וַיְהִ֗י בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֧ים וְשָׁלֹ֛שׁ שָׁנָ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹאָ֑שׁ לֹא־חִזְּק֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.