קרה לכם פעם שניצחתם במשחק או בתחרות, והרגשתם כל כך חזקים וגאים עד שחשבתם שאף אחד לא יכול עליכם? זה בדיוק מה שקרה למלך אמציהו. הוא יצא למלחמה גדולה נגד ממלכת אדום באזור ים המלח, מקום שנקרא בְּגֵי־מֶלַח. בקרב הזה הוא ניצח צבא ענק של לוחמים אדומיים. לאחר מכן הוא המשיך וְתָפַשׂ, כלומר כבש, עיר מבצר חזקה מאוד של האדומיים שהייתה בנויה ממש בתוך סלע, ולכן היא נקראה אֶת־הַסֶּלַע.
אחרי הניצחון הגדול, אמציהו החליט לשנות את שם העיר וקרא לה יָקְתְאֵל, כנראה על שם אירוע שהיה מוכר מאוד לאנשים באותה תקופה. אבל הניצחון המזהיר הזה היה בעצם התחלה של נפילה גדולה. במקום להודות לה׳, אמציהו לקח את הפסלים של האדומיים והשתחווה להם. ה׳ שלח אליו נביא כדי להזהיר אותו, אבל אמציהו לא הקשיב.
הביטחון המופרז שלו רק הלך וגדל. לפני המלחמה הוא שכר לוחמים מממלכת ישראל, אבל נביא אמר לו לשלוח אותם חזרה הביתה כי ה׳ לא איתם. הלוחמים האלה כעסו מאוד ששלחו אותם, ובדרך חזרה הם פגעו בערי יהודה. כל האירועים האלה, יחד עם הגאווה הגדולה של אמציהו מהניצחון שלו, גרמו לו לעשות טעות קשה. הוא החליט להתגרות במלך ישראל ולצאת לעוד מלחמה, מלחמה שהסתיימה במפלה קשה שלו.