מלכים ב, פרק ט״ו, פסוק ח׳

ציון הזמן בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מעורר פער כרונולוגי המיושב באמצעות ההנחה שהיו תקופות חפיפה שבהן מלך בן בחיי אביו בממלכות יהודה או ישראל, או ששנות עזריה נמנו גם כשנשא בתואר הרשמי בלבד עקב מחלת הצרעת. בעיתוי זה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ על ישראל תקופה קצרה של שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בלבד, שהסתיימה בהירצחו לעיני העם בשל מעשיו הרעים. מותו של זכריה מסמל את קצה של שושלת בית יהוא, בהיותו המלך הרביעי והאחרון מזרע זה. סיום שלטונו ממחיש כיצד הבטחתו של ה' ליהוא, לפיה בדיוק ארבעה דורות מצאצאיו ישלטו בממלכה, באה לידי קיום מלא.