בשעת משבר צבאי, יהושפט מבין כי אלישע הגיע למחנה כדי לחולל נס אלוהי ולא כחייל, ולכן מכריז כי יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר ה', כלומר דבר הנבואה נמצא עמו, ויש הרואים בכך רמז לכוחו של אליהו רבו הפועם בו. מתוך המצוקה ויראת ה', המלכים מוותרים על גינוני המלכות ואינם מזמנים את הנביא אליהם, אלא וַיֵּרְדוּ אֵלָיו בעצמם מסוסיהם וממרכבותיהם. כאשר הכתוב מפרט שניגשו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם, התואר "מלך" מושמט מיהושפט, שכן מתוך ענווה הוא פשט את בגדיו המלכותיים וניגש כאדם פשוט, או משום שמלכותו כבר עברה לבנו. מנגד, מלך אדום מוזכר בתוארו משום שתפקד כמלך בפועל עבור עמו, אף שהיה למעשה רק נציב.
מלכים ב, פרק ג׳, פסוק י״ב
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.